תנ"ך על הפרק - זכריה ג - אבן עזרא

תנ"ך על הפרק

זכריה ג

553 / 929
היום

הפרק

וַיַּרְאֵ֗נִי אֶת־יְהוֹשֻׁ֙עַ֙ הַכֹּהֵ֣ן הַגָּד֔וֹל עֹמֵ֕ד לִפְנֵ֖י מַלְאַ֣ךְ יְהוָ֑ה וְהַשָּׂטָ֛ן עֹמֵ֥ד עַל־יְמִינ֖וֹ לְשִׂטְנֽוֹ׃וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־הַשָּׂטָ֗ן יִגְעַ֨ר יְהוָ֤ה בְּךָ֙ הַשָּׂטָ֔ן וְיִגְעַ֤ר יְהוָה֙ בְּךָ֔ הַבֹּחֵ֖ר בִּירֽוּשָׁלִָ֑ם הֲל֧וֹא זֶ֦ה א֖וּד מֻצָּ֥ל מֵאֵֽשׁ׃וִיהוֹשֻׁ֕עַ הָיָ֥ה לָבֻ֖שׁ בְּגָדִ֣ים צוֹאִ֑ים וְעֹמֵ֖ד לִפְנֵ֥י הַמַּלְאָֽךְ׃וַיַּ֣עַן וַיֹּ֗אמֶר אֶל־הָעֹמְדִ֤ים לְפָנָיו֙ לֵאמֹ֔ר הָסִ֛ירוּ הַבְּגָדִ֥ים הַצֹּאִ֖ים מֵעָלָ֑יו וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֗יו רְאֵ֨ה הֶעֱבַ֤רְתִּי מֵעָלֶ֙יךָ֙ עֲוֺנֶ֔ךָ וְהַלְבֵּ֥שׁ אֹתְךָ֖ מַחֲלָצֽוֹת׃וָאֹמַ֕ר יָשִׂ֛ימוּ צָנִ֥יף טָה֖וֹר עַל־רֹאשׁ֑וֹ וַיָּשִׂימוּ֩ הַצָּנִ֨יף הַטָּה֜וֹר עַל־רֹאשׁ֗וֹ וַיַּלְבִּשֻׁ֙הוּ֙ בְּגָדִ֔ים וּמַלְאַ֥ךְ יְהוָ֖ה עֹמֵֽד׃וַיָּ֙עַד֙ מַלְאַ֣ךְ יְהוָ֔ה בִּיהוֹשֻׁ֖עַ לֵאמֹֽר׃כֹּה־אָמַ֞ר יְהוָ֣ה צְבָא֗וֹת אִם־בִּדְרָכַ֤י תֵּלֵךְ֙ וְאִ֣ם אֶת־מִשְׁמַרְתִּ֣י תִשְׁמֹ֔ר וְגַם־אַתָּה֙ תָּדִ֣ין אֶת־בֵּיתִ֔י וְגַ֖ם תִּשְׁמֹ֣ר אֶת־חֲצֵרָ֑י וְנָתַתִּ֤י לְךָ֙ מַהְלְכִ֔ים בֵּ֥ין הָעֹמְדִ֖ים הָאֵֽלֶּה׃שְֽׁמַֽע־נָ֞א יְהוֹשֻׁ֣עַ ׀ הַכֹּהֵ֣ן הַגָּד֗וֹל אַתָּה֙ וְרֵעֶ֙יךָ֙ הַיֹּשְׁבִ֣ים לְפָנֶ֔יךָ כִּֽי־אַנְשֵׁ֥י מוֹפֵ֖ת הֵ֑מָּה כִּֽי־הִנְנִ֥י מֵבִ֛יא אֶת־עַבְדִּ֖י צֶֽמַח׃כִּ֣י ׀ הִנֵּ֣ה הָאֶ֗בֶן אֲשֶׁ֤ר נָתַ֙תִּי֙ לִפְנֵ֣י יְהוֹשֻׁ֔עַ עַל־אֶ֥בֶן אַחַ֖ת שִׁבְעָ֣ה עֵינָ֑יִם הִנְנִ֧י מְפַתֵּ֣חַ פִּתֻּחָ֗הּ נְאֻם֙ יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת וּמַשְׁתִּ֛י אֶת־עֲוֺ֥ן הָאָֽרֶץ־הַהִ֖יא בְּי֥וֹם אֶחָֽד׃בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא נְאֻם֙ יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת תִּקְרְא֖וּ אִ֣ישׁ לְרֵעֵ֑הוּ אֶל־תַּ֥חַת גֶּ֖פֶן וְאֶל־תַּ֥חַת תְּאֵנָֽה׃

מאמרים על הפרק


מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק


פירוש על הפרק

ויראני השם - כדרך מראות הלילה. והשטן - אויב כמו שעשה סנבלט וכאשר עשו צרי יהודה, ושם כתוב כתבו שטנה והם היו שטן ליהושע, כי לא ירצו שהבית יבנה ויהיה יהושע כהן גדול.ויאמר - שהשם יסיר כל שטן שוטן שלא יבנה הבית ותבנה עבודת בית המקדש שלימה. וטעם הלא – דרך משל, די לאלה צערם שנמלטו מהגלות, או איך תוכל לשטנו והאש לא הזיקו, דרך משל איך תוכל לשטנו, אחרי שהוא מצל מהגלות.ויהושע - יש אומרים: כי הבגדים הצואים אחד מבני בניו היה חתן לסנבלט, וזה העון אינו על יהושע כי לא היה זה בימיו. והנכון: כי לא היה לו בגדי כבוד ותפארת, כי לא היה להם רק מזבח להקריב העולות, ואין להם בית ולא פרכת וכפרת ומזבח הזהב ובגדי זהב, והנה הבגדים משל שאין לו כבוד והדר.ויען - זה המלאך אל העומדים לפני זה המלאך, והוא שר עליהם כי יעשו מה שיצום. ויש אומרים: כי לפניו שב אל יהושע וזה רחוק, כי למה יעמדו אנשים לפניו ומה מעלה יש לו כי הוא לבוש בגדים צואים. ודע כי לבוש פועל יוצא, ובאומרו לובש הוא לובש עצמו ולבוש אחר שם עליו, אלה הבגדים הצואים. ומלת עונך כדרך גדול עוני מנשוא מנשוא גדול עונשי וצערי, על כן אמר אחריו: הן גרשת אותי וגם זה עונך ככה. העברתי מעליך - עונשך וצערך וחרפתך כדרך ונקה האיש מעון. וכן: והאשה תשא את עונה. מחלצות - כמו את חליצתו – חליפתו, דבר שהוא נחלץ ממנו ומחלצות - שחלץ אחרים תחתיהן.ואומר - א"ר מרינוס: כי הוא תחת ויאמר, וכזה לא ימצא בלשון הקדש. והנכון: שהנביא אמר אחר שהסירו הבגדים הצואים וילבישוהו בגדי תפארת, כמה היה נאה אילו היה צניף טהור על ראשו, או מלת ואומר זה בלבי ככה חשבתי בלבי וראיתי שנתקיימה מחשבתי, והנה הושם הצניף הטהור על ראשו, וכבר הלבישוהו בגדים כמו: וירם תולעים ויבאש וכבר באש כי כל דבר יבאש תחלה ואחר כן ירום תולעים.ויעד - נפתח העי"ן בעבור היותו מהגרון, כמו: וישב את כל הרכוש.כה - טעם וגם אם היית טוב כאביך יהוצדק שהיה כהן גדול בבית ראשון, וי"ו ונתתי כפ"ה רפה בלשון ישמעאל, וכמוהו: והאבן הזאת אשר שמתי מצבה. וככה: והחרמתי את עריהם. והנה שכרו, שיהלך בין העומדים שהם המלאכים.שמע נא, אתה - ראיתי מפרש, כי הכהן הגדול שב אל יהוצדק לא אל יהושע, כי אמר ששמש בטנוף ולא פירש נכון, כי אז הראיתי לו דברי המלאך ליהושע הפסוק הזה שקראו לעצמו הכהן הגדול. ורעיך - הם שאר הכהנים שהם ראוים לשבת לפניו, כי הוא הכהן הגדול. כי אנשי מופת - ראוים הם שיעשה להם מופת. צמח - הוא זרובבל, כאשר יאמר צמח שמו, וסוף הפרשה מוכיח לפני זרובבל. ומפרשים רבים אמרו: כי זה צמח הוא המשיח ונקרא זרובבל, כי הוא מזרעו כמו: ודוד עבדי נשיא להם לעולם. גם אני עשיתי דרך דרש, כי צמח בגימטריא מנחם והוא בן עמיאל.כי - זאת האבן היא אבן המשקולת כאשר יפרש עוד, שתהיה ביד זרובבל בהחלו ליסד הבית, וזה יהיה לפני יהושע. וכן פי' הפסוק האבן אשר נתתי - ביד זרובבל לפני יהושע.ומשתי - הנה זאת המלה מהפעלים היוצאים כמלת שב, שתמצא על שנים דרכים: שב הוא בעצמו. גם ושב אחר כמו והשיב. וככה: לא משו מקרב המחנה. ומשתי את עון הארץ - וטעם עון העונש והרע והגלות.ביום - שיוסד ההיכל, אז תשכנו לבטח והנה דברי זכריה כדברי חגי הנביא.

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך